השבת, פרשת ראה, היא שבת מברכים בו נברך את חודש אלול. שבת מברכין מתקיימת 11 פעם בשנה. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על "שבת מברכים".

א. שבת מברכים היא השבת שלפני ראש החודש. שמה נובע מזה שלפני החזרת ספר התורה להיכל ולפני תפילת המוסף אנו מברכים את החודש שיבוא עלינו לטובה.

ב. ברכת החודש נאמרת 11 פעמים בשנה רגילה (תריסר פעמים בשנה מעוברת). איננו מברכים את חודש תשרי. על כך אמר הבעש"ט : "כל חודשי השנה מתברכים ע"י ישראל, את חודש תשרי מברך הקב"ה בעצמו".

ג. מקורה של תפילת ברכת החודש הנאמרת בשבת מברכים היא תפילתו של רב, תלמידו של רבנו הקדוש. רב היה מתפלל תפילה זו בכל יום, מלבד הקטע "שתחדש עלינו את החודש הזה".

ד. זהו המקור לנוסחים השונים בתפילה של ברכת החודש, הכוונה לאלה הנוהגים לומר: "בזכות תפילת רב", הוא חיברה ולכן נזכה בה בזכותו . איכא דאמרי "בזכות תפילת רבים".

ה. בברכת החודש אנו אומרים : "מי שעשה נסים לאבותינו" ובהמשך "הוא יגאל אותנו בקרוב". תפילה זו תקנו כי מצווה זו ניתנה לראשונה בשעת גאולה ולכן אנו מבקשים שזו תבוא במהרה ויתקבצו כל נדחי ישראל ארבע כנפות הארץ.

ו. בשבת מברכים אין מזכירים נשמות וכן אין אומרים בד"כ תפילת אב הרחמים. הסיבה: בשבת מברכים יש תוספת של שמחה, לכן בתקופה של ספירת העומר ושבת בה מברכים חודש מנחם-אב, אומרים תפילת אב הרחמים כי אין השמחה שורה אז.

ז. לפי מנהג הגר"א, בשבתות מברכים שבתקופה של ספירת העומר אין  אומרים אב הרחמים, אלא אך ורק בשבת בו מברכים את חודש מנחם אב.

ח. לפי נוסח בני עדות המזרח, תפילת האזכרה לקרובים המתחילה בהמרחם וכו' אומרים בכל שבת, כולל בשבת מברכים.

ט. בבתי הכנסת נוהג הגבאי או רב הקהילה, להכריז בעת תפילת ברכת החודש, על מועד המולד. מדייקים בזמן מועד המולד עד כדי ציון השניות או בלשון המקובלת וכך וכך "חלקים".

י. בשבתות מברכין שבתקופת החורף, נוהגים להוסיף בתפילת יחדשהו הקב"ה  לטובה ולברכה, לששון ולשמחה, ולהוסיף ולגשמים בעיתם. בחלק מקהילות ישראל מוספים בקיץ "ולטללי ברכה" .

מנהג מיוחד ומענין הנהוג בחסידות חב"ד הוא קיום הוראתו של האדמו"ר הרי"ץ זצ"ל לקרוא את כל ק"נ פרקי תהילים במלואם בהשכמת היום ולפני תפילת שחרית .

יהי רצון שתפילתנו בשבת הקרובה תחדש עלינו חודש טוב.